הגשת דוחות

דוחות שנתיים:

עצמאי, בעל הכנסה מעסק חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה.

הדוח יכלול את ההכנסות הניכויים והזיכויים של הנישום ובן זוגו בשנת המס.

הכנסות השכיחות:

הכנסות מעסק, הכנסה מרכוש, ממכירת ני"ע, הכנסות מחו"ל, הכנסות שכירות, שכיר, 
ישנם סוגי הכנסות נוספים החייבים בדיווח.

ניכויים:

ניכויים אישיים הם סכומים המופחתים מההכנסה החייבת. החיסכון במס הנובע מניכוי הוא

הסכום המותר בניכוי, כשהוא מוכפל בשיעור המס השולי בו חייבת ההכנסה

ניכויים שכיחים:

בגין תשלומים לביטוח לאומי, לביטוח אובדן כושר עבודה, לקרן השתלמות, לקופת גמל לקיצבה.

ישנם סוגי ניכוי נוספים.

זיכויים :

זיכוי הוא סכום המופחת מסכום המס המחושב על-פי מדרגות המס. זיכויי מס ניתנים בסכומים

או בנקודות זיכוי. שווי נקודת זיכוי בשנת 2018 הוא 2,592 ₪.

נקודות זיכוי השכיחות הן בגין:

תושב ישראל
אישה
בעד בן/בת זוג- כאשר אחד מבני הזוג הגיעו לגיל פרישה
בעד בן זוג עוזר- כשאר בן בזוג עוזר בהשגת הכנסה
בגין ילדים- לילדים שבשנת המס טרם מלאו להם 19 שנה
משפחה חד הורית
השתתפות בכלכלת ילדים-להורה החי בנפרד מבן זוגו
תשלום מזונות- לגרוש
ילד נטול יכולת
עולה חדש
תושב חוזר מוטב
חייל משוחרר
נוער
מסיימי תואר אקדמאי/תעודת מקצוע.

כמו"כ ניתן לקבל זיכויים בגין –
תשלומים לביטוח חיים,
קצבת שארים וקופת גמל לקצבה,
בגין החזקת קרוב משפחה במוסד,
בגין תרומות למוסדות ציבוריים ולקרן לאומית,
הנחה במס לתושבי ישובים מסויימים.
ישנם סוגי זיכוי נוספים.



דוחות כספיים:

הדוחות הכספיים כוללים ארבעה דוחות כספיים בסיסיים:

  • דוח על המצב הכספי (מאזן) – דוח על מצב הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של החברה לסוף התקופה החשבונאית.
  • דוח על הרווח הכולל (דוח רווח והפסד) – התוצאות הכספיות של החברה (הרווח או ההפסד) עבור מהלך התקופה החשבונאית.
  • דוח על השינויים בהון העצמי – דוח על השינויים בהון העצמי במהלך התקופה החשבונאית.
  • דוח על תזרימי המזומנים – דוח על תנועת המזומנים במהלך התקופה החשבונאית, בדגש על פעילות שוטפת, השקעה ומימון.

בנוסף לדוחות אלו כוללים הדוחות הכספיים גם ביאורים לדוחות הכספיים המהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות. הביאורים לרוב כוללים ביאור כללי המפרט את הישות ופעילותה, ביאור המפרט את עיקרי המדיניות החשבונאית, וביאורים נוספים המפרטים את סעיפי המאזן, רווח והפסד וכדומה.

הדוחות הכספיים, לרבות הביאורים, מוצגים עם מספרי השוואה לתקופות קודמות. בכך ניתנת אפשרות לנתח את הדוחות של הישות לאורך זמן נתון.

הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לתקני הדיווח/המגזר הרלוונטיים לישות המדווחת (פרטית, ציבורית, ממשלתית, מלכ"ר, חברת ביטוח, בנק ועוד).

חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך נבחנות על ידי המשקיעים על פי הדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים שלהן. חברות פרטיות שאינן נסחרות בבורסה מסתפקות בדרך כלל בדוחות שנתיים בלבד. הדוחות משמשים את המשקיעים ואת המלווים (בנקים, ספקים וגופים אחרים) כחלק משיקולי מתן ההלוואה/ אשראי או ביצוע השקעה וכן את הרשויות ממשלתיות בקביעת המיסים, עמידה בהוראות רגולטוריות, מכרזים ועוד.

משתמשים נוספים העשויים למצוא עניין בדוחות הכספיים הם מנהלים, עובדים, מתחרים, תקשורת וכיוצא בזה.

בפתח הדוחות הכספיים מוצגת חוות דעת או דוח סקירה של רואה חשבון המבקר. לרוב חוות הדעת היא בנוסח סטנדרטי וסטייה ממנו היא נורת אזהרה לקורא הדוחות הכספיים.